קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
עזמי בשארה
החיים בזבל ובחרא.
הוא יכל להיות עילוי
אבל בחר בברארא
יש לו שפם כמו דודו זר
אבל לו זה לא עזר
שבי ונולי איתו לא משחקים
רק אבו עלי ואום חכים!
יש לו שפם כמו עמיר פרץ
אבל פה שמסית בארס
הוא לא שר הביטחון
אולי יהיה שר הסירחון...
נכון יש לו שפם
וגם הוא שמאלה ממפ"ם
חושב שהשפם שלו הוא ממש פצ"ץ
אבל הוא לא מגיע
לזה של יונה כ"ץ!
* -יונה כ"ץ. מדריך טיולים במקצועו. האיש בעל השפם הגדול במדינה.
[ליצירה]
לחזן
אמת ויציב.
אני חושב וסבור שיש כאן יוצרים מוכשרים ורבים במאוד מאוד, לפני כמה ימים גיליתי יוצר מעולה בשם "משה לימור", הבחור היקר הזה נדחק לתהום הנשייה, לא זכה להכרה, לא יודע בגלל מה, ומאוד כאב לי הלב על כך, העליתי את יצירותיו המופלאות בניסיון להחיות אותן.
על רקע המקרה הזה, כתבתי את ראפ התוכחה הזה.
באופן אישי, מאוד שנוא עליי שיצירות שכתבתי ושזכו להצלחה רבה במקומות אחרים ושנשלחו לתחרויות ליוצרים צעירים, מונחות כאן בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין.
לדעתי ניתן לסמן יצירה שלא "זכתה לתגובה" בצבע אחר מן הצבע המקובל, או פשוט להחזיר את "מספר הקוראים שקראו את היצירה".