קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
,אתה ראית אותו בדרך לחנות, אתה פותח את השיר בדבש וחלב ו שאתה רואה אותו(את מוטי) בדרך לחנות המכולת,שם אתה קונה דבש וחלב, דבש וחלב מסמלים את שבח הארץ ואת האהבה במיטבה, והנה הוא חזר מצרפת (כפי שמתברר בהמשך) לארץ זבת חלב ודבש אחוז ביד אהבתו יד ביד, אמנם לפי השיר הוא יצא קרח מכאן ומכאן -משמע כי הקריח פיזית וגם הקריח מבחינה חומרית אולי כספית..
מעניינת ההקבלה:
חלב ודבש
קירח מכאן ומכאן
[ליצירה]
אז ממי אתה נוטל את ההכשר המוסרי לצלוף בנו? אם לא מהאקדמיות המתחסדות של מערב אירופה שמקבלות מימון מארצות ערב הקיצוניות (במקום לתת חיי רווחה לאזרחיהן)