מול עיני
אגדה להתפאר
שדות מלאו דגן
גבעות עדי אופק
וברושים צללים נטו
לעת שקיעה
ידי סוככות עיני
ודמותה מולי
השמש השוקעת בגבה
ועיניה בוהקות
באש יקרות
והיא קרבה אליי
אט אט בבטחה
לעת פגישה נכספת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב כמאמר, לא כשיר [ליצירה]
- [ליצירה] ---- קומפוזיציית משולש-הידיים כלפי מטה אוחזות בקפליליו של הבגד -והכל מראה לכיוון מטה, כמו חץ. יד אחת בהירה יד אחת כהה- אולי יד הטוב ויד הרע או שזה מראה על שני רצונות המשתפים פעולה, או שמא מפגש בין שני כחות יצירה מעניינת ורבת משמעויות [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד מאמר משובח כמו תמיד, ניכר כי הנך משקיע בו רבות ועל כך תבוא עליך הברכה: בוא ולא נלך רחוק, והנה שכנינו הפלסטינים זוכים לשיעורי גידול אוכלוסיה מן הגבוהים בעולם: בתקופת מלחמת העולם הראשונה היוותה האוכלוסיה הערבית פלסטינית בעבר הירדן ובארץ ישראל כחצי מיליון נפש, אני מסיק מכך, בערך, שהאוכלוסיה כאן מנתה כ300,000 נפש. בשנת 1948 כמיליון וחצי. בשנת 1967 כשלשה מיליון (הפליטים ברחבי ערב,תושבי יש"ע, תושבי מדינת ישראל) בשנת 2003(כיום) הם מונים בערך כששה שבעה מיליון. "ויפרו וירבו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם" [ליצירה]
- [ליצירה] יש בו הומור אבל יש בו גם חיבה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חמוד! עם איזה איור בצד כל ילד קט ישמח לקרוא ועולמו להעשיר ולברוא [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שלסלון של מזל ... או למסעדה של אברהם ויסמאיעל [ליצירה]
- [ליצירה] הסטליניזם מחלה מידבקת ודודו טופז יודע זאת ולכן בעברו היה לניניסט ואחר כך בידוריסט ושמואל ירושלמי רצה תכנית ואף אחד לא רצה לתת לו אז הוא שבת רעב ורק אכל צנונית ולחם ומים ואחר כך עופות ומאבסים ופסיונים וכך הפר את שביתתו וקיבל חשיפה מלאה וקיבל תכנית ושמה: "אני ירושלמי!" [ליצירה]
- [ליצירה] רגע. זה עוד מוקדם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמא אותך אוהב אמא בשמחה ובכאב [ליצירה]
- [ליצירה] למרות כך קשה להתעלם מן השפה הרהוטה כל כך ומן התיאורים החיים שלו. לסיום -שאלה מתאגרת: מדוע מאיר שלו במאמרי הפובליציסטיקה החריפים שלו יוצא למרבה האירוניה נגד הציבור אשר יותר מכל קורא מספריו? [ליצירה]
