איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמור מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המסע. אהבתי את הרעיון שהדבר היקר ביותר לדוברת נמצא מול העיניים שלה ( טול קורה מבין עיניך) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאתה צודק וזה מה שאעשה [ליצירה]
- [ליצירה] במעגל החיים כפרפר חג סביבך שיר מקסים וחכם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאה, על המילים היפות! [ליצירה]
- [ליצירה] דוד "לשכתב היסטוריה?" או שזו אמירה צינית או שטעית בהבנת הנקרא [ליצירה]
- [ליצירה] צודק, אלימות מיותרת היא לא לעניין. למרות הכל ומדובר כאן בחלאת המין האנושי, יש לנהוג עמו על פי החוק, אחרת לאן נידרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- מה? אתה יכול להתעוור מן השמש ואם תצעד אליה תקבל מכת חום של מילארדי מעלות צלסיוס :)))) חביב [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, זורם [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...) אני עייפה מהכיבוש המשחית. מהריקוד המושחת. הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה. מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני. מבחור ועוד בחור ללילה מהשבתות בחוף הים כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת. מהפאבים והסיגריה הראשונה מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה. מהכיבוש מהייבוש. פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב. הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב. הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש. הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום. מהבחור שעזב בבוקר ואפילו לא הניח פרח על המיטה הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר. השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה. [ליצירה]
תגובות