קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
הרעיון לסיפור זה בא לי ממה שקראתי על אשה שהיא בעלת גלידריה מעולה ובעלת מוניטין.
נוסח ההכנה של הגלידה היה די סודי.
פעם היא חלתה וזה העביר לה רעיון שלא תמיד תהיה כאן.
היא העבירה את המתכון לכמה מבני משפחתה.
[ליצירה]
בעקבות דבריו
ואם ארצה לשבת ליד הפאסטית והיא לא תסכים ?
אז מי יתערב בכדי לאמת שאכן אשב?
ואם יקרה מצב טבעי (ישראלים או לא?) שפתאום אחת הבנות או אחד הבנים מגלה שם את חבר שלו הג'ינג'י עם הכיפה של צבי הנינג'ה -זה שהיה איתו בסיירת.. וכך תתפתחנה דבוקות של אנשים:
קבוצות של 2-3 חבר'ה שלא יתערבבו אחד בשני...
חשבתם על זה ?
[ליצירה]
---
משה לוי...
שאלה מצויינת:
קודם כל, זהו שיר לירי, לא אישי כמובן, אלא אליגורי על עולמם של המשוררים בכלל.
החטא -חטא כתיבת השירים, הייחודיות והבלתי שגרתיות, האינדבידואליות.
העונש: הצטיירות כמנותק,כמוזר, בידוד חברתי וכו'
[ליצירה]
הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך!
בשערייך ירושלים
ביצוע: יהורם גאון
מילים: יוסי גמזו
לחן: יחזקאל בראון
עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים,
ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור.
ורק דמעות הגאווה שבעיניים
נוטפות דומם, על המדים והחגור
ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.
ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי
למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך
בדמנו חיי, בדמנו חיי
משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל,
היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן:
"אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים"
אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן!
ציון, הלא תשאלי...
איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל
ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא,
כי לא נישק נערותינו על שפתיים
עד אם נישק לכותל המערבי
ציון, הלא תשאלי...
הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית
ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי!
ירושלים, כהנייך ולווייך
בדם בונים בך את הבית השלישי
ציון, הלא תשאלי...
עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל,
פעמוני הזמן קמים בך להלום:
את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל
ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום
ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.
ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי.
למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך
בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי
תגובות