(כתבה: ניצול שואה בן 77 נשדד והוכה ביד רעולי פנים שחדר לביתו)
עת עבר התופת שם
עת איבד את היקר
את ביתו,משפחתו
שרד על פי תהום
ולפצעו מזור
ויפסע לאור
ידי הבלע, רעולי הרשע
מצאהו לעת הזו
חדרו ביתו
ויכוהו נפש עד זוב
ונפתח הפצע
בשל רשעות הבצע
הקשיש נשדד שדוד
ומה נותר כבר עוד
לאחר חורבן ונדוד
היזכה כאן בכבוד?
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
- משירי ארץ ההינתקות -יד´
- צליל הפעמון
- המיתולוגיה התימנית - המלונה
- המיתולוגיה התימנית- זאוס נכנס לפעולה
- ממגדלור הימים
קשור אלי
- [ליצירה] שיר תיאבון ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] בין רעש למהומה, עץ איזדרכת ירוק [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיל"ע שמואל ירושלמי ל עיריה [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש סיירת שיר השירים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- היזהרי משומרי החומות... (היכוני פצעוני) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] את השמש באילפס? מה זה? חביתת עין? והשמש -היא חלמון?.... [ליצירה]
- [ליצירה] כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט: "יש לך חלומות" ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר: "האדמה" השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה יא ללוביץ ;-) אתן לך משוב כשאקרא זאת. בינתיים כפי שאני רואה. העריכה ש"צורה" נתנה לשיר קצת קעקעה את העימוד שלו (ואני הולך לסדר זאת) [ליצירה]
- [ליצירה] --- רגע חבר'ה, זה רק סיפור [ליצירה]
