לטף סדין רך
עת בוקר התעוררת
ורד אחד
מונח
פתק ובו מילים
את שהוחסר
משלים
עת בוקר התעוררת
ורד אחד
מונח
פתק ובו מילים
את שהוחסר
משלים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קיטש אידיוטי [ליצירה]
- [ליצירה] ככה? בלי לנמק מדוע? אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת. אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יא ביסלי. היא לא מבינה מה ההבדל בין סאטירה לבין ירידה באופן אישי. הצמד ירושלמי את שלי מזמן לנו הרבה הפתעות [ליצירה]
- [ליצירה] --- יהוד, דרוז וערביה??? יפה יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שורת מחץ: היש שיקוי לאהבה? אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] הבן האובד השב הבייתה. קלאסיקה [ליצירה]
- [ליצירה] הנה לך שיר לצאת השבת :-) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] משהו נכנס לתוך השיר, יא כנרית. כמו נוצתך הצהובה אשר חדרה בין דף המלל לדף השירה [ליצירה]
- [ליצירה] זריחה אנושית מול זריחת הטבע. הטבע כעד לאהבה בינו לבינה. אהבתי את שורת הסיום: יִראוּ עֵינֵיינְוּ וִיחֵזוּ, בְּאֶלֶם זְרִיחָתֶךְ... תמה אני איך לא הגיבו עד כה ליצירה משובחת זו. ולמה אני צריך להחזיק את מדור התגובות הזה על כתפיי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לדמיין את המהירות והרוח תזזית והריצות לאולם המבחנים. :-) משעשע. שימי את זה בקומונה , אני אשמח [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומלא הרמוניה מוזיקלית [ליצירה]
- [ליצירה] רב המשותף על המפריד בתמונת מציאות פשוטה ונוגעת זו [ליצירה]
- [ליצירה] -- הדובר בסיפור צריך להחליט מהי אהבתו הגדולה ביותר: צבא או אשה... הוא צריך לדעת עם מי מן השניים עליו להתחתן :-) רעיון מעולה! [ליצירה]
תגובות