מישרים הדריכוני
מעמקים הובילוני
ספרי חכמה
ספרי אהבה
צופני סוד
מגיל יסוד
דרך ישר
דרך עומק
בלב משכיל
בכח ידע
מפלס הדרך
מרחיב אופק
עד אין סוף
גומא ים
חוצה נהר
מנפץ הרים
ואתגרים
וטוחנם
דק
דק
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
[ליצירה]
שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד.
מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות:
נחתם ונלקח איתם גם הסוד
(כאן ההפרדה)
הסוד נלקח אך התרבות נשארת
[ליצירה]
----
בכל זאת הערב אחת קטנה לאחר הדברים החשובים שכתבת.
א. השואה הייתה גזירה ולא עונש, כי הדור של אז היה דור טוב לאין שיעור מן הדור של ימינו וגם מי שלא שמר את כל המצוות היה "א מנטש" (בן אדם)
תגובות