הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
----
מצוקת נפשו של התלמיד ההומניסט ובעל החלומות בעת לימודי המתימטיקה והגיאומטריה השנואים עליו, על כן הוא מנסה לפרוח מן הקווים המגבילים והשנואים, המדוייקים ומכניעי החופש, באמצעות ציור של עלמה פורחת צבועה בכחול המסמל את החופש, זאת לעומת קדרות השרטוט הגיאומטרי והמדכא
אהבתי וגם הייתי בשרטוט, סליחה בסרט הזה :-)
[ליצירה]
כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט:
"יש לך חלומות"
ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר:
"האדמה"
השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון.
אהבתי
תגובות