אמרה היא:
תשאיר פרטים
השארתי
אמרה היא:
התאזר בסבלנות
התאזרתי
דיברנו ושוחחנו
שוחחנו ודיברנו
הסיפור נמשך
כגלים המשתברים אל החוף
ולא ראיתי את הסוף
ברכה מכאן לא יצאה
כנים לא נים
כשקע החבוי בעננים
לבסוף אמרה:
צר לי ידידי
הרבה אליי פנו
וכולם לא נענו,
השנה אני מעדיפה
שבעת כישלון ואכזבה
להיות בגפי לבד
לקחת סוליטו.
אך לא עבר יום
ראיתי אותה איתו
מצאה היא מישהו אחר
שכבש בסערה את ליבה
לקחה היא סוליטו.
כך מר סוליטו והעלמה אכזבה
מצאו הם אהבה.
2001
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- ומה עם נשק השביתות ? [ליצירה]
- [ליצירה] איה,דנדן, תודה רבה :-) לאיה- כבר תיקנתי את משמש לממשמש [ליצירה]
- [ליצירה] --- רן- עושר ישנו בשיר הזה!! טוב שהבאת לפנינו את תהליך התרגום: מן השפה אל התרגום הגלמי ומן התרגום הגלמי אל התרגום החפשי שבו אתה יוצר את השיר בשנית ומגייר אותו לעברית [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כשכתבתי את השיר נזכרתי בשלשה דברים: הימים היחפים של בנימינה. פרדסי ההרים המאפיינים את המושבות בארץ. כתמי השמש של אהוד מנור, (כל כך הרבה לכתוב עליהם...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מנהג מגונה הוא משל הקיצוניים-לרקוד על הדם [ליצירה]
- [ליצירה] פיוטי ומקסים. משורש כל השירים שממנו נובעים כמעיין [ליצירה]
- [ליצירה] העין הזוכרת התמרה הבוערת והעין כעדה והציור לה לתהודה ======= מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך: יש כאן כמה מבטים: מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה. העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת. המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו. שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו... מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם :-) מרירות מוציאה את המתיקות [ליצירה]
- [ליצירה] --- למה לך כי תזרה מלך על הפצעים :-) ? [ליצירה]
תגובות