כל דמיון בין הדמויות למציאות הנו מקרי בהחלט...

חן גולדבנד היה שמה של מרגרינה של בלובנד אבל גם שמו של שחקן מהולל ששיחק בכל מיני תכניות בערוץ הרצף, הוא התפרסם בעודו מככב בלהקת צעירי כפר וסרמן, ואחר כך התגייס לנח"ל ולחם להגיע ללהקה צבאית, זה בעיקרון התפקיד הקרבי ביותר שעשה.
לאחר מכן השתתף בתכניות ילדים כמו "קשת מענן"  "מתי מטיקה" וכו´, את עיקר פרסומו רכש בסדרה מתי מטיקה,סדרה מאוד חינוכית  שהקנתה את יסודות המתימטיקה, שם שיחק בתור בשא"ש בלש, תפקידו היה לעקוב אחרי חישובים סוררים מתימטיקאים ולהעניש את אלו שכשלו בפתרון התרגילים, כשהיה חושד במשהו היה ניגש עם זכוכית מגדלת ופולט את המשפט: "חשוד מאוד!!!
לפני פרוש סיפורנו היה מר גולדבנד שקוע עד צוואר בפרשיות פליליות, ובייחוד פרשיות הטרדה של בקשת מזומנים, הלה היה במחסור תמידי במזומנים ובמזון משובח והיה מבקש מעוברים ושבים שקל או שניים, לעתים היה מטריד צעירות מצעירות תל אביב והיה מזמין עצמו לארוחות ערב, היה ניגש אל המקרר ומרוקן את תכולתו וזאת בלא בושה גמורה ובחוצפה שלמה,כך עשה בקרב המון דירות צעירים בלב הערים.אחת מהצעירות התלוננה במשטרה ומר גולדבנד נעצר בעודו יוצא מדירתה עם סל פלסטיק מלא באוכל שלקחה מאמא שלה, והאוכל כלל פסיונים ממולאים בעשבי תיבול כגון רוקט וכוזברה,סמוגברד, נקניקי קראקא סלמון שבדי ועוגיות גבינה דניות, קא משמע לן שהצעירה נולדה בסקנדינביה או שמא אמה או אביה, אך כשיצא מר גולדבנד מדירתה נראה על דלתה השלט "רות  אריקסון" .

והנה מיודענו רב דריידל זומן לבית המשפט לדיון בפני השופטת דחלילה פוקצ´ה, הדבר היה לאחר שרכב על אופניים בכדי לרדוף אחרי ינקי אלך נתפס על ידי המשטרה והואשם בתקיפת שוטר ובילה ליה שלם במחיצתו של הזמר פרדי ציפור, הנה דריידל ישב על ספסל במסדרון בית המשפט וראה את חן גולדבנד מובל להארכת מעצר, חן התעייף קמעא וישב על אותו ספסל, המראה של גולדבנד היה מוכר לו מימים ימימה, דריידל חכך בדעתו והוא ניגש אליו באומרו בהיגוי ידישאי:
"היכן נולד אביך?"
חן גולדבנד הביט בדמותו הקמאית של דריידל, לרגע לא חפץ לענות לזקן היידישאי, אךלשנייה שלאחר מכן הביו שאולי יש כאן שער לתקווה ולמחילה ולבקשת חטא, הוא הביט בדריידל ואמר בידיש:
"מיין פוטער גבורן און קרקא" (אבי נולד בקרקוב)
ודריידל התלהב מאדם היודע יידיש והצטער על כך שהוא מובל לבית משפט, ולכן שאל למקצועו של גולדבנד ולגודבנד אמר:
"בלש מקצועי"
"ויש לך הוכחות?" דרש דריידל
גולדבנד הוציא מכיסו זכוכית מגדלת והראה לדריידל, דריידל התלהב ושאל לעוד הוכחות ונסיון עבודה:
"עבדתי בטלוויזיה בתור בשא"ש בלש!" אמר הבלש הקלוקל
"מה זה בשא"ש?" תמה דריידל
"זה ראשי תיבות של בשירות אנשי שלומנו" אמר גולדבנד

"הו, זה נשמע טוב" חייך הזקן, אך לאמיתו של דבר לא היו ראשי תיבות אלו אלא קיצורן של המילים "בבטן של אמא שלך" אך דריידל ששכן באוהלה של תורה ואוהלו של רב ירחמיאל וגערשן לא ידע זאת.
השחקן הבלש מצא חן בעיני דריידל, הוא שאל אותו במה פשע או חטא, וגולדבנד סיפר לו שהיה לו מחסור במזומנים ועל כן נאלץ לחזר על הפתחים בעקבות תקופת מיתון קשה שנחתה על בלשי ישראל.
ודריידל ראה כי הזדמנות פצץ נקרתה לפניו על מנת לשכלל את מאגר התורנים המשגיחים אשר בישיבתו שנקראו בלע"ז שטינקרים ואשר היו עוקבים אחרי צעירי הישיבה לבל יצאו לתרבות רעה או לסופרמרקט הקרוב ולבל יזרקו עטיפות של מסטיקין ושל אערטי"ק וקליפות ארבעס של שלום זכר על רצפת הישיבה.
והנה לחש דריידל על אוזנו וקולו מצפצף כמו שאומר הפסוק "אלו ואלו בהיגוי מצפצפין"
וגולדבנד כרה אוזנו לשמוע וכה אמר דריידל:
"אני אשיג לך עורך דין הכי טוב שיש, הוא למד אצלי בישיבה, שמו מאירסדורף" גולדבנד נקפץ לאחוריו לשמע עורך הדין והמשיך לשמוע את דריידל:
"אני צריך בלש לישיבה, בלש שיתחקה אחר סוררים ואחר אלו אשר מאיימים על שלטוני, אני אשלם שכרך כפעולתו"
"ואוכל יש שם?" שאל גולדבנד
"בוודאי שיש" אמר דריידל והוסיף "אני אתן לך ארוחת בוקר וצהריים במטבח של גבין"
בסיומו של יום לחצו השניים ידיים ודריידל לא ידע עם מי יש לו עסק ואיזה עכבר שדה או רברבר גבינות ויין הכניס תחת ידו

וחן החל את עבודתו בישיבת הרב ירחמיאל אשר בעיר הגדולה תובב"א,כל בוקר היה נוהג את הג´י אם סי אל חצר הישיבה, הוא הביא איתו את מדי הבילוש שלו כל הפסקת צהריים,זאת לאחר שהיה בולס כמויות גדולות של מזון שכללו חומוס אבו רמזי ומרק שעועית ומרק אפונה וצ´יפס וגפילטע משבת ואף היה נכנס למטבח ללא רשות ואוכל מהשאריות של הסלט והתלמידים ראו את סביאתו המוזרה של גולדבנד ואף תמהו על האופן החריג בו היה תאב למזון טוב, וזאת על אף שלא היה שמן והמטאבוליזם שלו פעל פיצוץ. וכן היה גולדבנד לובש מדים מיוחדים-  היו אלו מדים מהמחסנים של הטלוויזיה, הללו כללו ברדס ישן וכובע קרפדה, זכוכית מגדלת נטל בידו והיה מבלש אחרי התלמידים המחציפים, יום אחד עלה בידו לעלות על תלמיד שהחביא נפץ ענק תחת קופסה של צ´יפס, הטמינו תחת מושב האסלה וגרם לפיצוץ שהשם ירחם, בניין הישיבה הזדעזע ת"ק פרסה על ת"ק פרסה כאשר תזעזעו רעידת אדמה כפי שאומר הפסוק "המביט לארץ ותרעד"והנה לא די בזאת אלא שצינור ביוב גולמי משל מי השפד"ןמלא בקאקן ומרעין בישין(כמו אלו אשר עוברים בשדרה הראשית של יפו) הציף את הרחוב הסמוך וגרם לפקקים ולאבידות כבדות ברכוש, גערשן טלפן לרשות הביוב והם תיקנו את הדבר לאחר ששלחו צוללנים לעומק של מטר מתחת לפני הקרקע, אך הבניין ניזוק ונראה כמו לאחר הפצצה אווירית של בליץ שאירע בלונדון בשנת 1940 אחרי הפצצה של הלופטוואפה של אותו צורר ימ"ש, והכל בשל אותו נפץ תמים לכאורה.
והנה לפני המעשה ראה חן גולדבנד את אותו צעיר בשם אדר וויסברג והוא הולך ופוסע במסדרון וגליל צ´יפס בצבע אדום  בידו והוא מנפנף בו בגנדרנות, ואותו ויסברג נכנס לשירותים ויצא ממנו ולאחר מכן החל הפיצוץ הנורא.
בתחילה חשב גולדבנד כי הפיצוץ הנורא נובע עקב מרק השעועית הסמיך שהוגש בחדר האוכל, אך לאחר שראה כי הבניין שוקע, הבין את שקרה, הוא נכנס עם זכוכית מגדלת אל השירותים החרב ומצא שם שאריות של חומר. הוא בדק את החומר וגילה שאינו אלא שארית של גליל צ´יפס אדום:
"חשוד מאוד!" אמר גולדבנד.
הוא פנה אל הכיתה שממנה יצא אדר וראה את את התלמיד מביט בו בעיני עגל המובל לעקידה בין המשחטה למשאית, אי שם באור יהודה,ואותו אדר היה בנו של בעל קונדיטוריה אשר ברחוב מרכזי באחת מערי ישראל, וגולדבנד הצביע עליו ואמר בנהמת איום: "אהא!"
אדר וויסברג היה מחוצף והוא חמק אל משרדו של גערשן כשהוא אומר לגערשן ההמום:
"אני שונא אותם! שונא את המדריכים השטינקרים האלו ובמיוחד את בשא"ש בלש החדש"
"מה יש לך אדר, הרי אתה יודע שלפחות המדריכים האלו הם לא רובוטים ולא תופסים אתכם כמו רובוטים בלי רגש" אמר גערשן.
ובדיוק אז הופיע בשא"ש עם שאריות גליל הצ´יפס והראה אותם לאדר ההמום, ואחר כך ישב לכתוב דו"ח מעקב מאוד מפורט לדריידל.
והנה עלה ערכו בעיני דריידל בשל העובדה שהיה מביא לו דוחות התנהגות עסיסיים ולא היה מוותר בקוצו של יוד.
וכמה תלמידים נקעה רגלם ונקעה נפשם והם החליטו לשלוח יד ולשים רגל לגולדבנד, אחד מהם חמק לספריית בית ישמעאלה לאחר שנזכר כי בן דודו ראה בטעלוויזיע כתבה על אודות בלש מאוד מפורסם שחיבב מזון טוב וגנבו ללא בושה, והוא אכן שאל לפשר וניגש לספריה וצילם משם כמה קטעי עיתונים על אודות תפיסתו של גולדבנד בעת שגנב מזון מרות  אריקסון ומעוד בתים, לאחר מכן ארבו לו כמה תלמידים בעת שנכנס למטבח הישיבה ואכל מלוא כפותיו מסלט הירקות ומהסלט החצילים וממגש העופות וליקק את אצבעותיו ושוב הכניסן למי הסלט בלא בושה, בקיצור תמונות רבות ומלאות צולמו על אודותיו והושמו במשרדו של דריידל לראווה, כדי שיכנס וישזוף עיניו בקלקלתו של בן טיפוחיו והנה שבא דריידל למשרדו נתקלו עיניו בתמונות אלו, הוא שפשף את עיניו והבן אל נון מהיכן נובעים החוסרים של מצרכי המזון, לאחר מכן קרא את קטעי העיתונות על אודות תאוות המזון של גולדבנד.
דריידל התיישב על המשרד ונאנח:
"הוי הוי, איזה ברבראי הכנסתי לעבוד כאן, איזה טמבל אני!"
והוא פנה אל משרדו של גערשן כדי לומר לו לחסייל את גולדבנד, אך באותו הרגע נכנסה לשם עלמה מתושבות העיר, עלמה צעירה עם בלאנדי"ן בשיערה, היא באה בבהילו וברחימו באומרה:
"את מי אתם מעסיקים, זה גונב המזון מספר אחת, מר חן גולדבנד גנב לי חצי מקרר אחרי שרכש את אמוני!"
ובאותו רגע בא בבהלה גבין בעל השפם וצעק מרה כי באותו צהריים נגנבו מן המטבח חמש עשרה קילו עופות, חמישים קילו קמח, שני קילו חומוס אבו רמזי, שני ארגזי עגבניות, שלש קילו סוכר, חמישים חתיכות מרגרינה גולדבנד ודוד מלא מרק שעועית משובח.
רות, גבין דריידל וגערשן ספקו כפיהם במוחם דמעה,
ועוד זה מדבר וזה בא, והנה צלצל הטלפון במשרדו של גערשן ועל הקו הייתה אשתו של דריידל - ציפקה והיא נשמעה בלאוד ספיקר כשהיא מקוננת על כך שהגפילטע פיש שהכינה לשבת והקרעפלך והחרמזלך וכל הזמלא´ך וכל מה שמסתיים ב"לך" עברו שינוי שם ל"לו", כלומר נגנבו על ידי אלמוני רשע מרושע באישונו של בוקר בעוד ציפקה ירדה לכנס של נשות מזרחי ברמת גן ושכחה לסגור את סורגי המרפסת.
"גולדבנד השייגץ!" צווח דריידל באטרף של ג´ננה,
והנה נשמע קול חארקא של רכב היוצא מהחניה.
"גולדבנד מנסה לברוח!" נשמעה צעקה גדולה
גערשן רץ לתפוס את הרכב הבורח, אך הוא זז הצידה כי הרכב הצליח לעבור את השער.
וגולדבנד שמח אל ליבו כי הצליח לשטות באנשי הישיבה ולחסייל את הונה הקולינרי.ואילו דריידל שיצא פראייר ונגלה במלוא קלונו צעק על העובדים וגירש אותם מעל פניו ואחרי כן סגר את הדלת, עמד לבדו במשרד ופלט:
"חשוד מאוד!"