לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הנה השיר. לטובת מאזיננו:
מן האבן והמים
הרחוב עולה
אל השמש
ובינתיים:
האוויר מלא
דבש וסביונים
וילד מגלה פתאום
וקצת לא מאמין
שיש רחוב כמו סומסום
!סום וקסום ובשום ונפלא
בלי מדוע ובלי למה
אל תשאל אותי
אני רץ לי, אני שמה
שם הכל קופץ
שם קורים ניסים
שם לוחש לי עץ
את הסודות הכי כמוסים
כי זה רחוב הסומסום
[ליצירה]
בשיר ישנה זהות בין כחול הים לכחול החלוק, משחק מילים בין חלוק,חלקה וחלוקים, הכל מתחלק שווה בשווה בין הילדה, הים והאבן עד שיש מן שלמות והרמוניה ביניהם והמיית גלים היא להן כנעימת רקע
:-)
תגובות