רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
נעמה לי תגובתך כמחוז מפומלנגה הגובל בארץ סווזילנד במזרח ובגאוטנג במערב, אלא שמפלי הניאגרה נמצאים ביבשת אחרת ואני מסתפק במפלי ויקטוריה.
ולגבי דמיקולו, קבל זאת במסר האישי
[ליצירה]
איזה חבור נפלא לכל מה שכתבת:
אתה נשאל על ידי גורם חיצוני על אודות הדברים הטובים והרעים בחייך:
צרה וצוקה המצמצמות את הלב, הביתהשני שהוא פועל יוצא של כל אלו.
ולעומת זאת בבית השלישי יש את הרחמים והטוב המרחיבים את הנפש:
יש כאן לב ויש כאן נפש.
בבית האחרון אתה מאחד את כל הדברים הטובים אל מול הטבע, השמש והאדמה.
תגובות