חוזה התקופה
בשעת מעופה
כציפור שעייפה
נגפה ונטרפה
רואה הימים העוברים
את נבואת העוורים
והלבבות הסוררים
עלי מים מאררים
היכן הענווה?
מעט רוך ואהבה.
הגזו בלהבה
ונותרה רק אכזבה?
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה.
השיר ממש גולש באלכסון כגלוש שיער, יש בו רוח נעורים, יש בו פולחן אביב נהדר עם רעננות כתיבה של יוצר שרוחו רעננה. בשיר יש גשמיות מחד ורוחניות מאידך.
ניתן לחוש את ריח האביב הרענן מן השיער הגולש של אותה נערה.
תוברך בברכת יצירה!
[ליצירה]
חבר'ה
לבנימין נקונצני - אולי ארחיב את היריעה כי יש כאן גרעין לסיפור, אתה גם יכול לחשוב על משהו...
לנני נני - כל פורונקל סופו שיתפוצץ... והבעיה באירופה היא גרעין לפיצוץ או מתכון לאסון:
השקפה איסלמית קיצונית מהפכנית עם ילודה רבה
ומאידך -ליברליות יתר, ילודה מועטה, משטרים הסבורים שהם בעידן הפוסט היסטורי (קץ הצרות)