שקט סואן
שובר חדרי לב
עלי רוח נושבת,
שטף המים
מציף כל
שקט זועף
שקט לא סימפטי
שריפה חרישית
מאכלת וחורכת.
פנימה פנימה
סערה וזעקה
אין דבר יותר זועק ממנו
בועט ונושם וחוטא!
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
רן חביבי :-)
עירבתי כאן שני עולמות קוטביים כמעט:
נגורמים בנטורי קרתא הקנאים לדבר דתם ועדתם
בני משפחת רומנו הסובלניים ומקרבי הלבבות
ואת הקשר והמעברים ביניהם והבדלי התרבות העצומים בין שכונת פלורנטין לכפר וסרמן
[ליצירה]
אני יודע שחלק ממהצדקה של מעשי האלימות כלפי ערבים הם "אגדות אורבניות" שמופצות בחוגים האלו. כששאלתי מישהו לגבי הסיבה הלכאת ערבים זקנים הוא אמר:
"הם עקבו אחריו ו..."
והסיבה לטבח ברוך גולדשטיין (שאחר כך ערכו עליו פסטיבל מרהיב - הן הימין הקיצוני והן השמאל הקיצוני איש איש בדרכו) הייתה:
"הוא מנע טבח שהיה אמור להתרחש בפורים"
ובטח אשמע גם שהסיבה לכתיבת "מוחמד חזיר" על קירות המסגדים היא:
"הם תיכננו לכתוב משה חזיר על קירות בתי הכנסת..."
אזלת יד של כוחות הביטחון זה דבר אחד. אך לקחת את החוק לידיים ולהבאיש את ריחה של ההתיישבות בעיני העם (אני לא ידוע אם הם עושים את זה כפרובוקטורים שלא במודע) משחקת לידי אוייבנו הגרועים.
[ליצירה]
אתאר את שעבר עליי בעת קריאת השיר-
בתחילה היה נדמה כשיר אהבה רגיל
אחר כך כשתיארת את נשוא אהבתך בלשון נקבה, התחלתי להרהר..
אך מיד אחר כך באה המילה : ארצי.
אהבה לארץ! כמובן
[ליצירה]
ועתה נקנח בפרשנות מתוך שירו המשובח של מאייקובסקי מבאר שבע:
"עקרב-ההון אֶרסו מוסיף לשַלֵחַ;
בכל דהוא עֳנִי וְרַעֵב אוחז.
גזרות גזל וסחיטה,
כנחש אֵימים - טבעתן מתהדקת.
מגף-הניצול ללא רחם רומס."
מי הוא זה הקרוי בכל דהו? האם זה הערס שנשלח על ידי העקרב לשחר ארסו על פני השדות? האם זה שם כיסוי לידידתך שלי?
פירוש רי"ס (רבי יוסף סטאלין) גורס כי בכל דהוא זה שם כיסוי למרגל שהיה דומה לעקרב ואשר פעל בתקופת הטיהורים. ובעטיו נשלחו לסיביר האנשים הבאים:
מגפה ניצול
ארסו
רעב אוחז
רחם רומס
וכל מיני מרעין בישין שהיוו סכנה למדינה
תגובות