עצי זית מוריקים
בשדה חמדת התפוח
חשופים לרוח
עבי גזע ועתיקים
מתרחב מעגל הרוח
על רקע חיוורין
קול יללת תן
ורחש צחצוח
ובאמצע עומד אדם
אני הוא
שחש בתוהו
ולבו עוד לא נדם
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ועכשיו ניתוח לעניין
התייחסות למבנה השיר:
הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול.
מבחינת קומפוזיציה:
אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל.
הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי.
בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק:
"לאור החמה, אל תת לכם שקוע"
ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר)
"עמוד השחר של התקווה יבהר"
[ליצירה]
קצת על תום
לחיים נוי - הנה חילופי דברים שהיו ביני לבין ישי לגבי המילה "תום"
המגיב : ישי שור
שלום ותום, מלחמה והתחלה. יפה!
אתה נוהג להשתמש במילה "תום" הרבה ביצירותיך... יש לכך הסבר
מסויים?
המגיב : אביב וסתיו :
ישי
תודה על המשוב :-)
תום - יש במילה הזו הרבה.שירי תום הם שירים רעננים חפים מכל
מטען של שנים ושכבות של ציניות עודפת.
תום גם מתחרז עם חום, דום מרעום וכו' (זו הסיבה השנייה)...
:-)