בת העין מטפטפת
שיריה
דעתה
ודמעותיה
מבין קונכית המוח
תולעת
הדעת יוצאת
אל עבר התפוח
בעץ הסמוך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה כינרת, אגב -יצא לך שיר כתוצאה מהמשוב לשירי, את יכולה לכתוב אותו לזכותך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- שוב, מן הקלאסיקה של שירי א-ש דת למו, מזמורי הימים הנוראים ושיר השירים אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] --- האם לא לקחת בחשבון שלזקן כזה יכול להיתפש הגב? [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות: משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים. ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שירים יש לך מן הסדרה הזו יא ירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות כי הוא קנה ממנה שטח פרסום תומרת אי אלו טובות הנאה קומוניסטיות, כפי שעשתה הריבה הידועה ג' יפית? [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמדבר כדי ליצור רוח מוזה ליצירותייך [ליצירה]
- [ליצירה] לב השיר ממקוד סביב אותה דמות של עלמה, הדובר פועם וגם אנו פועמים איתו בקריאתו. המטר הזולף הופך אט אט אף הוא לפעימות, הדובר מאלף אותו. השיר אינו מפסיק לפעום ולחשוב [ליצירה]
תגובות