משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אל תאמינו לדוד פרנציס בולע הצפרדעים -ברגע הראשון יפנה לכם את הגב [ליצירה]
- [ליצירה] יא פלוס :-) יכול להיות שבתת מודע יצא שכתבתי על נושא דומה (שיר פרטי) אגב- כאן מופיעות יצירות שלי משנת 2002 ואילך. את מוזמנת לבקר (לא רק באלו על זהר ארגוב) בברכה [ליצירה]
- [ליצירה] לרגע חשבתי שיאפאן היא האלטרנטיבה ונזכרתי בלהיט: BIG IN JAPAN [ליצירה]
- [ליצירה] שיר המסכם את תלאות המאה ואסונה יחד בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית והאנושית. מאז עברו כשבע שנים והן התנהלו בערך כמו המאה שעברה: אסונות יחד עם התקדמות [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון פותחת ב"נוגעת" ואז מתוך אקסטזה, מגיעה המילה השנייה "לא נוגעת" ומכאן ריחוף מתוך ריקוד, הצלילים מתמזגים ודוחפים את הדוברת שלב שלב אל עבר הריחוף והניתוק הרוחני מהסובבים,היא בתוך עולם מלא צלילים ורוחניות. בבית השני -המשקל מאבד מחשיבותו והמקצב תופס את מקומו ומכאן הדרך קצרה אל הפריחה ,יכולה להיות פריחת הנשמה או פריחה ולבלוב של שיא הרגע, אך כאן נכנסת המילה האחרונה -מילת המחץ: "דממה" הנותנת תשובה לכל הבית השני. ישר כח על שיר זה! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פניני מילים והילולים! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו [ליצירה]
- [ליצירה] כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע, כל שיר הוא תחנת זיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן צבעי זריחה :-) אני חוזר לכאן לאחר תקופה של אי כתיבה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. תפילה פרטית, פיוט היחיד נשזר ונחרת [ליצירה]
- [ליצירה] --- נהדר :=) [ליצירה]
תגובות