ארץ הצבא
מלאה תרמילי כדורים
שנשכחו במדבר
או בסמוך לנשקיה.
ארץ הצבא
בגדרות מוקפת
באוהלים מסוג אחד עשר
מכוסה חאקי
ובריח שמן ובד כבד.
בשאון טנקים ומטווח
ארץ הצבא והצבר
של כחול ולבן
וצבא ההגנה והמולדת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה מאוד כאב לב מבוטא כאן, כאב לב על הטבע ההרוס וכאב לב על ההתקפות על המדינה. השורה "ארץ הצבא והצבר" אומרת הרבה מאוד, לדעתי, שורה מאוד מוצלחת, וייתכן שאת שתי השורות שאחריה הייתי מסירה או שותלת במקום אחר ביצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יכול להיות שהיית בשיריון ששירתת בצבא? אני זוכרת את האוהלים בטירונות בתור דבר מכשל, אבל אולי לא כולם כמוני. זה נראה כמו דף מיומן, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמע כמו תחיית המתים [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מסרים קשים בשפה כה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמן ואמן על האשה המופלאה הזו ממשיכת דרכן של נביאות התנ"ך ורחל המשוררת [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הכתב חודר את הכל. המילים מטפסות על האצבע, או שמא נובעות מן האצבע אל עבר דף הנייר [ליצירה]
- [ליצירה] לכסות, לא להסתיר, לגלות רק לך. יש כאן לכאורה סתירה, אך ניתן לפרש זאת בכך שלכסות משמעו אולי לכסות משאר העולם הסובב אך להיות פתוחה רק איתך. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש משורר בחסד עליון. פיוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמודית! אהבתי, זה חביב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון יא דנדן... לא מזמן יצא מוסף של חדשות מלפני חמישים ומשהו שנה ואני התפוצצתי מצחוק למקרא הנוסח.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע יד מושטת, לא פוגשת יד אחות... (גן נעול, רחל) [ליצירה]
תגובות