רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חבר'ה חבר'ה - כתבה עסיסית על מר ירושלמי בעיתון הארץ שהתפרסמה היום:
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?itemNo=923209&contrassID=11&subContrassID=0&sbSubContrassID=0
[ליצירה]
הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות:
משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה
על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים.
ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964.
[ליצירה]
כל מחדשי השפות היו רודנים בביתם. ראה את אליעזר בן יהודה שהביא הבייתה אשה שנכנעה לרצונותיו:
שמואל שמואל ירושלמי
במקור: אליעזר בן יהודה
מילים: ירון לונדון
לחן: מתי כספי
כמו המרכסיסט הקנאי לשם
הוא קינא לסימני הקריאה ולשם.
ובאוניברסיטה במחשב שלא שלו,
היה רושם באתרו -תילי תילים
מילים מרחפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
ירושלמי, מתי תמצא שידוך
הן צעירותך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא כלה לה.
שמואל שמואל ירושלמי
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.
אם נם הקומניזם שנים, נו אז מה,
הבה נעירנו ונמציא את טלי פחימה,
את חקירת השב"כ והבדידות
ואת סלובודן שהמית וידע למות.
את פלסטין השדודה והעשוקה,
כתב במיליון סימני קריאה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.
שמואל שמואל ירושלמי...
תגובות