נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
[ליצירה]
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
[ליצירה]
ועכשיו ניתוח לעניין
התייחסות למבנה השיר:
הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול.
מבחינת קומפוזיציה:
אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל.
הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי.
בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק:
"לאור החמה, אל תת לכם שקוע"
ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר)
"עמוד השחר של התקווה יבהר"
[ליצירה]
אישית. לי באופן אישי הספר לא זרם כמו ספרים אחרים.
יש בו פניני לשון ורהיטות נדירה הכל כך אופייניים למאיר שלו. אבל מאידך הוא שוב לא זורם. פניית הפרקים יפה -יש פרק להווה ופרק לעבר.
בסיום יש קרשצ'נדו שסוחף באמת את הקורא.
חן חן על ההמלצה
תגובות