צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
למעיין גנים :-)
תודה על התגובה.
לא סטיגמה. אני יודע שרוב החרדים מעורים ויצאו בחייהם משכונותיהם והסתובבו במרכז העיר ירושלים או במרכז תל אביב או במרכז רמת גן וכו'. אבל כאן אני מדבר על בודד אחד. המעט שבמעט שיועד למטרה מסויימת ולכן עליו להישמר מכל משמר מאיסורים וגדרות כמו "מראה עיניים" וכדומה
[ליצירה]
---
עדיין אוצר אני בזיכרון את נחל חלילים כפי שהיה בין השנים 88 ו-90
זכורים לי דברי המדריך שאמר:
"זהו אחד הנחלים המתוקים ביותר בארץ"
וכך אני מעדיף לשמור אותו בזכרוני
תודה על ההערה (ייתכן כי אשנה את שם השיר בעקבות כך)