זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט:
"יש לך חלומות"
ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר:
"האדמה"
השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון.
אהבתי
תגובות