זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אני יודע שחלק ממהצדקה של מעשי האלימות כלפי ערבים הם "אגדות אורבניות" שמופצות בחוגים האלו. כששאלתי מישהו לגבי הסיבה הלכאת ערבים זקנים הוא אמר:
"הם עקבו אחריו ו..."
והסיבה לטבח ברוך גולדשטיין (שאחר כך ערכו עליו פסטיבל מרהיב - הן הימין הקיצוני והן השמאל הקיצוני איש איש בדרכו) הייתה:
"הוא מנע טבח שהיה אמור להתרחש בפורים"
ובטח אשמע גם שהסיבה לכתיבת "מוחמד חזיר" על קירות המסגדים היא:
"הם תיכננו לכתוב משה חזיר על קירות בתי הכנסת..."
אזלת יד של כוחות הביטחון זה דבר אחד. אך לקחת את החוק לידיים ולהבאיש את ריחה של ההתיישבות בעיני העם (אני לא ידוע אם הם עושים את זה כפרובוקטורים שלא במודע) משחקת לידי אוייבנו הגרועים.
[ליצירה]
וקהילות היהודים בשממונן
ולא ידע איש את גודל אסונן,
הנה בריסק דליטא האבלה
וגרודנו,פינסק ועוד קהילה
ובורות המוות סביב
כאלף עדשים יעידו
על הרוצחים שהשמידו
וקול זעקתם שלא דמם
הו ארץ
אל תכסי דמם!!!
[ליצירה]
פותח במילה "בוגדת" המרוחה על הכותרת כמו כותרת עיתונאית.
בהמשך הסבר לכתורת זו ובסוף מן השלמה שאומרת:
אני בעצם לא צריכה את הדבר הראשון שעמדתי עליו, יש לי דבר אחר, לא פחות טוב.
תגובות