כדבר התלוי בשמיים ואינו נופל ניצבה היא באור לא טבעי כזוהר הצפון הלוהט בימי החורף הקרים, הארוכים הבטתי עליה ולא יכולתי לגעת כה רחוק, כה מנותק הייתי רציתי לקרוא בשמה אך לשוני דבקה לחיכי ונתקפתי באלם עצור קול מנגינת חליל ענוגה היסה את הרהוריי הנוגים מנגינת חליל כה חנונה בקעה מחלילו של נגן רחוב ראיתי, הנה תווי המנגינה עולים ומרחפים אל תכול הרקיע כעשן עולה, כריח קטורת חודרים את חלל השמיים האטום ונוגעים בחדרי ליבה הבטתי נכחי כמתעורר מחיזיון ולפתע ראיתי אותה מולי הייתה היא זוהרת מתמיד הביטה הישר בעיני הנדהמות ואז חייכה קיץ 2001