הן אזכור הן אזכור בשורת ימי העבר ההולכים ללא שוב כפרידה עצובה מאהוב הן אזכור הן אזכור אי שם בארץ התלתן את הכפר ההוא הקטן היושב על שפת הנחל ונשקף אל דרך ההר שם בבית קט וזערער גרה לה בדד עלמת חן הן אזכור הן אזכור את שערה האדום פניה הבורקים עיניה אשר בצבע השחקים מבטה אל האחו המוריק אשר מעבר לחלון, מצפה לאהובה ומוסיפה לחלום, הן אזכור הן אזכור הן אזכור קיץ 2000