לילה מסרב לגווע

חנית מדקרת

מותירה סימניה המלובנים

על נפשך הפצועה

על הלב ששערו נפרץ

ורגל גסה דרכה בו

מרבבת את אדמתו

כתמי בוץ

 

לילה מסרב לגווע

וירח מזיל דמעתו

על ערוגת הלב

בה עלו זה מכבר

עשבי התוגה

וקוצי המשטמה.