למגע ידי
את מלבלבת
כניצן פרח מתעורר.
וכשחלום פלא
ניטע בך
הוא יוצר
את
פרי אהבתנו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מגע, פריחה, חלום, אהבה. וכל אלה מביאים ליצירת הפרי הסמוק, הבשל. נהדר. אהבתי! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! למה שהאהבה מסוגלת לגרום. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] וואי! איזה שיר חמוד! הלוואי וכל האהבות היו כפי שאתה מתאר! התיאורים בשיר כ"כ יפים! אפשר לראות אותם העין הדימיון! המשך כך! [ליצירה]
- [ליצירה] היי דוב, ויש כאלו שחלום פרא שניטע בהם, יוצר את הפרי. מכל מקום, פרי רק מתוך נטיעה=נתינה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזל טוב! מאחלת לכם את כל האושר שבעולם! רעות [ליצירה]
- [ליצירה] יפה:) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח. [ליצירה]
- [ליצירה] מחד פריחת הגויאבות -לידה והתחדשות מאידך -מות הבן -שכול,יתמות ודעיכה סיפור קצר ויפה, בנוי היטב [ליצירה]
- [ליצירה] כל דבר מתקשר בעיניה ל"כיבוש" אני זוכר, הייתה פעם תכנית דיון מסוג פופוליטיקה על אלימות בני נוער. אירחו איזו דוקטור נכבדה בפורום חברתי ושאלו אותה לגבי הבעיה של אלימות בני הנוער היא פתחה ואמרה: "זאת לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה!" [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. מטבעו של שיר שיש בו מקום לפרשנות משני הצדדים [ליצירה]
- [ליצירה] מזמור לפלסטין יחדיו נצעדה בימי האחד במאי נגישה לאלילנו שי עם דיוקן סטלין וראיס יחדיו שוש נשיש. יש לנו חולצה כחולה ועליה הכתובת "סליחה שאנו קיימים" כבשנו ארץ שבעת העמים ובהם אנו מתעללים מרגישים כבני אלים ואת פלסטין הקדושה מחללים לנצח לנצח אל השמש העולה יחד עם סטלין בגדולה! יחד עם הראיס ואבנרי הורה הורה הוררי!!! הם אף פעם לא טועים תמיד צדיקים תמימים, שולים לנו מלאכי שהיד להזכיר אחת ולתמיד כי כל מילה שלהם בסלע ונאמר אמן ואמן סלה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמע כמו "הסיוט ברחוב אלם חלק ו'" [ליצירה]
- [ליצירה] הסהר האיתן שלום אני החלפתי את הקרוקס בנעליים סגורות בבניין בו אני עובד. הסיבה- יש שם נחשים... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זו מנשייה שבתיה הגיעו על סיפו של הים הגדול וכיום עומדים בה מגדלי מידות, דולפינריום אחד וצריח מסגד מזדקר מטיל צילו וזכרונו על תל אביב [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן וכתיבה תעלה ארוכה למכתך [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, נכון ונוגע. כמו שאמר ק.צטניק: "באושוויץ לא היו שמות, היו מספרים" [ליצירה]
תגובות