קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
המלצה
להקי עננים שטים על הרקיע;
מעבר לתהומות הרים, השמש עולה.
מעל שְדוֹת ירוקים,
רוח רענן רוחפת.
נחלים ופלגי מים,
שבים לתהילה.
השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים)
כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה)
גשמי חורף, בזעף -
מטחו מכה בארץ.
הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס.
הנהרות נישאים על גדותיים.
ססגון התפרחת,
שטיחו פורש.
חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת)
עמודו של השחר,
בלב שממה בוקע.
עם רדת הליל,
מסך כוכבים נדלק.
בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע.
העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק...
כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר...
ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת )
וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר:
"העולם מבועו לא פוסק"
כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת.
[ליצירה]
כשראיתי את הקטע המטורף והציני שעשו בני המשפחה מעצמונה נזכרתי שראיתי סצנה את הסרט "הפסנתרן":
בגטו ורשה עוצרת מכונית גסטפו ליד אחד הבתים, הנוגשים שבתוכה עולים לקומה הרביעית, שם מסבה משפחה, בראש המשפחה עומד אדם נכה על כסא גלגלים, דבר ראשון הקלגסים זורקים אותו מהקומה הרביעית.
דבר שני -הם מורידים את בני המשפחה -אומרים להם לרוץ קדימה ופשוט יורים בהם -והכל בלי סיבה,ובחדוות רוע רק משום שהם יהודים.
האם תקראו כך לאחינו החיילים שמבצעים את הפקודה בחריקת שן? שבאו באיפוק,ובחיבוק?
[ליצירה]
ועתה נקנח בפרשנות מתוך שירו המשובח של מאייקובסקי מבאר שבע:
"עקרב-ההון אֶרסו מוסיף לשַלֵחַ;
בכל דהוא עֳנִי וְרַעֵב אוחז.
גזרות גזל וסחיטה,
כנחש אֵימים - טבעתן מתהדקת.
מגף-הניצול ללא רחם רומס."
מי הוא זה הקרוי בכל דהו? האם זה הערס שנשלח על ידי העקרב לשחר ארסו על פני השדות? האם זה שם כיסוי לידידתך שלי?
פירוש רי"ס (רבי יוסף סטאלין) גורס כי בכל דהוא זה שם כיסוי למרגל שהיה דומה לעקרב ואשר פעל בתקופת הטיהורים. ובעטיו נשלחו לסיביר האנשים הבאים:
מגפה ניצול
ארסו
רעב אוחז
רחם רומס
וכל מיני מרעין בישין שהיוו סכנה למדינה
תגובות