גשם ראשון על אספלט

ריח רענן מזמין,

מביט מן החלון:

שמיים כעופרת.

 

דומיה חובקת,

עץ האורן שח ראשו

על גבי כתפיים,

אך אבן ריחיים

עודנה רובצת

על עורקי הלב

הנסתמים.

 

גשם אחרון:

אי משם נשמע קדיש

בצליל קול גלותי

נוהה, מרוסק

מוכר.