צל תמים של בין ערביים ניטה על הצוק הגא עומד אני סוקר הנוף ומביט במרחבי האינסוף, צבע גזע עץ הקטלב מזכיר לי את אודם שפתייך המתמזג לו עם ירוק העד של אורן הסלע את היא יונתי בחגווי הסלע נסתרת ורחוקה את מעיני שולח אני מילות ערגה אלייך ומביט אל ראש שניר וחרמון אל מרחבי עמקי הצפון הרהוריי חופשיים כיונת כנף המעופפת לה אל מעבר להרים לרגלה קשור מכתב רק לך מיועד הוא זו שאוהב