רבות הדרכים. ארוכה ביותר הדרך לדעת. מי המליץ?

מהפכים. האם זה מפליא שדווקא בפורים מגלים את האמת במקומות בהם לא ציפינו לה? כנראה שלא. אבל התהליך, התהליך... מי המליץ?

ליום הזכרון קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה. מי המליץ?

הזמן קצר והתוכן מרובה מזל שאנחנו דוסים, וזכינו להגדיר את הזמן הקסום הזה, שיכול להכיל בתוכו כל-כך הרבה. ומזל שנכנסנו ליצירה הזו, לראות איך הזמן הזה מתואר כל-כך יפה, בצורה שכל אחד מוצא בה את השורה שלו. מי המליץ?

זה מה שקורה. אחרי שפיטרו אותו מהערוץ הראשון. תחייכו או תבכו את גורלו. מי המליץ?

רטרו סיפור ישן נושן, ובו יסופר איך אחת מהצד עומדת באוטובוס על העקרונות שלה. מי המליץ?

שתי המלצות במחיר אחת עכשיו, כשהאוויר נעשה סמיך מזיכרון ומחשבון נפש, זה הזמן להכיר קטע שעוסק במונחים האלה מכיוון קצת שונה. בובן הוא יוצר אחר, מודע לעצמו, אמיתי. הגעתי אליו דרך רשימת היצירות האהודות המאוד מקורית של יוצרת בשם A ka, ובהזדמנות זו אני מוסיף המלצה חמה - חטטו ברשימות היצירות האהודות של יוצרים. אפשר למצוא ככה פנינים. מי המליץ?

אולי ניחר... אכן גרונך ניכר אשרי האיש הרגיש שכך מרגיש וכך חובק תחושה ולעומקה. (נקרא לי כהמשך לשירך הקודם שקראתי.) שבוע טוב ולחג שמח אמילי מי המליץ?

ליריקה משובחת קצר וקולע, מכל הזכרונות דווקא נשארה השתיקה, שיר חרוז ומשובח מי המליץ?