יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מעורר רחמים ממש
חבל, באופן אישי אני מחבב אותך, אבל בכל פעם אתה חוצה קו אדום אחד אחרי הקו השני.
אז
תתבייש לך שמואל ירושלמי ו(בשם ההיכרות בינינו) תסתום כבר את הפה!
[ליצירה]
אתה בונה מארג חיים שלם בשיר זה הכולל: ילד, נער אדם וזקן ומכניס אותם אל חיי יצירתם על אודות עקירת היישובים בתקופת ההינתקות.
ח.ח. על הקומפוזיציה!
[ליצירה]
הו הא!
אז צריך להגיף את התריסים בלילה
שלא תצעק אלליי לה!
וצריך מנעול וכספת
מפני עמלת הבנק העורפת!
אבל ברצינות לרגע של תקווה
ועצה שכולה אהבה
כבודו צריך שידוך שיתחתן
ועל ידי כך יתמתן
כי הקיצונות של כבודו היא רק
עצם היותך הולל רווק
קח לך אשה ובנה לה בית
ולא- תגדל שמיר ושית!
תגובות