יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
זריחה אנושית מול זריחת הטבע. הטבע כעד לאהבה בינו לבינה.
אהבתי את שורת הסיום:
יִראוּ עֵינֵיינְוּ וִיחֵזוּ,
בְּאֶלֶם זְרִיחָתֶךְ...
תמה אני איך לא הגיבו עד כה ליצירה משובחת זו. ולמה אני צריך להחזיק את מדור התגובות הזה על כתפיי!
תגובות