יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- :-))) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו. אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44? היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך! [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה יפה, שנאמר: לבי ובשרי ירננו לאל חי [ליצירה]
- [ליצירה] רצח זה רצח זה רצח אני מסכים לחלוטין עם שני הבתים הראשונים, אך מוחה לחלוטין על הבית האחרון [ליצירה]
- [ליצירה] -- קומפוזיציה נהדרת! החלק האחורי של הראש מתחיל להתפורר ולעוף לכיוון ימין. הפנים המופנות אל הצבע הצהוב נותרות באיתנותן ומפללות לעתיד טוב יותר מזה המצפה בצד שמאל [ליצירה]
- [ליצירה] לבן :-) אני אביב וסתיו, אדם אחד [ליצירה]
- [ליצירה] בר כוכבא? זה מתחיל להיות מגוון, אבל אני רוצה יותר גיוון. יותר התייחסות לפן האנושי של החיים: נפש האדם, ליבו המשוסע וכל זאת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים :-) חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] ארספואטיקה, שיר אלגורי עמוק כבור מים אשר אליו נופל אדם [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה איה, שמחתי למשוב וכבר שיפרתי [ליצירה]
תגובות