קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
קומפוזיציית משולש-הידיים כלפי מטה אוחזות בקפליליו של הבגד -והכל מראה לכיוון מטה, כמו חץ.
יד אחת בהירה יד אחת כהה- אולי יד הטוב ויד הרע או שזה מראה על שני רצונות המשתפים פעולה, או שמא מפגש בין שני כחות
יצירה מעניינת ורבת משמעויות
[ליצירה]
ובכן
בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן:
ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם.
כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו.
האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו...
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
תגובות