לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
אתה מחזיר אותי אחורה בזמן.
אל אותו הרב הדורש את דרשת שבת אחר הצהריים בישיבה התיכונית, מספר מידי פעם את אותו הסיפור על הפרוצה בעלת מיטות הכסף שחזרה בתשובה בשל אותן ציציות של אותו בחור.
יפה שהעלית זאת על שיר :-)