לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יבוא יום ותלמיד תואר שני בספרות ינתח את פשר סימני הקריאה הכה רבים בשיריך (!) ועד אז, יום נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] הכל אצלו הפוך. אבל נשאר לו (מהתקופה הקודמת) השם ירושלמי. ואני מתפלא למה אינו מחליף אותו לאבו קודס או לולדימיטרי או לאוורורה [ליצירה]
- [ליצירה] רצח זה רצח זה רצח אני מסכים לחלוטין עם שני הבתים הראשונים, אך מוחה לחלוטין על הבית האחרון [ליצירה]
- [ליצירה] :-) נונסנס משובח או שמא לזרוק לפח??? :-) פתוח לדיון [ליצירה]
- [ליצירה] --- קסום! ים, סלע, רוח תבניות הנוף, כל נוף אהבתנו נושב אל הלב אז יעל בנו דוק שיר ושורות תיכתבנה כבדרך הטבע על גבי נייר בקולמוס הלב [ליצירה]
- [ליצירה] הידרות וגורגונות אני לפעמים רואה אותן במרק. הם נותנים טעם טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! זו אליגוריה שבקריה ראשונה נראית כמו שיר ילדים ובקריאה שנייה מתגלים רבדים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה... יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני חושב שהבהרתי את דבריי ומיציתי את הנושא :-))) כתיבה טובה לכולם (תרתי משמע) [ליצירה]
- [ליצירה] -- המלצה! בשיר זה את מתארת את כל הדברים הרומנטיים שהאהוב מביא: כוכבים לבנה שושנה רוח מלטפת. והנה, את מגלה שכל אותם דברים הנם בעצם חרב פיפיות, הם פשוט קמלים והולכים, לא נשארים בעינם, הם מזוייפים, אינם אמיתיים בעינייך.ואיתני הטבע שהם השמש והגשם אשר באופן רגיל מביאים ברכה לעולם ולבן האנוש הופכים ומקצינים וגורמים אך סבל. את מגלה שרק הדמעות והכאב נשארים, וזה לא מוסיף לך מנוח. [ליצירה]
