קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
בלב באר שבע
ג'יפא קטלנית
בור באמצע טבע
ובועה רדיו -דורסנית.
וקאקס ודרעק נשפכים
ושפכי כימיקלים ממערה
ומעייני עמבה מפכים
וריח איום ונורא.
ואד רדיו אקטיבי
יעלה מרוב שמש
וגז לא טבעי
מהריח של ליל אמש.
וירושלמי שם כיסא נוח
ויושב לכתוב את השיר
ולא יתן לשכוח
לבני כל העיר
אלא אך לגנוח
ואת דעתם להמיר
[ליצירה]
ואו איזו פסטורליה!
אני זוכר את המסגדים שהיו בדרך הנשיאים ולאורך דרך מצדה ושדרות טוביהו עד שבאו הציונים והפכו אותם לבלוקים ארוכים. אני זוכר את בית החולים אל סורוקה שהיה בית החולים המרכזי לבדואים ופלסטינים לפני שבאו הציונים והקטינו את מימדיו ואני זוכר את האוניברסיטת אל קודס (כיום בן גוריון) שהואילה לקבל יהודים לשורותיה והחצופים האלה גירשו את הבדווים ואת המרצים וב48 החריבו אותה עד היסוד.
תתעשת בן אדם. מה הייתה באר שבע עד 48? תחנת מסחר. עיירה מאובקת. נקודת מפגש ושאיבה לשבטי הבדואים. היהודים הביאו את הברכה