להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שגם אנו נצליח לזכור אותם (בחייהם, בחיי) בשיא אונם ובשיא פריחתם. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני השורה הראשונה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר, הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ. שורה נהדרת להתחיל איתה שיר אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. אני אוהב שימת לב שמאפשרת לתפוס את הרגע בכל תפארתו [ליצירה]
- [ליצירה] אה אה [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים , בעקבות תגובתך ואולי גם תגובת מלודי, חשבתי שנכון לומר כי קטע זה מחולק לשני שירים שונים. החלק שהגבת עליו הוא השיר השני "שאול המלך" החלק הראשון "פרשת קרח" עוסק גם הוא במצב אך מחוויה אחרת. כמעט אפשר לומר פנים-דתית-לאומית. אם נשתמש בחלוקות שהולכות (לצערי) ואובדות. שבועטוב [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהנינו לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות