להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נהדר. גם המחשבה על האנשים שמאחורי השערות. ואיך הם מתערבבים וגם הגוש שנוצר בסוף שנותן טעמים לכאן ולכאן. ובעיקר הלהגיד הרבה בקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו משובח ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . רבקה, תסבירי לנו קצת... מה עשית כאן ? כלומר איך.. זה יפה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי שוב, הכל, ברצף יש בי את הכח לומר את מה שלא יכלתי אז. - ברור שהביצוע של רעש יותר יפה. וכמה חבל שדוידי לא מלמל אלפי פעמים - וכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט משעשע [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח מכאן כמה שורות למשל, הָעָם מְבַקְּשִׁים בַּקָּשָׁה שֶׁאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת: גֶּבֶר וגם את, גָּלְיָת אֶחָד , מַכָּה אַחַת וְאֵין מַכָּה שְׁנִיָּה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
-
[ליצירה]
קנית אותי עם ימי בין הנצריםת נהדר!
[ליצירה] - [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
תגובות