להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זר, זה ממש כתוב באופן מטלטל. שתזכה לשנים ארוכות ושתהיה לך כתיבה טובה השנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] * זה יפה איך רק כשאין מבינים כמה היה. ממש כמו המעגל שמתואר ביצירה הבאה שלך אז פילוסופית אחת טענה אז מה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הפכתי את התמונה. אבל אני חייב להודות שהסתכלתי במשך זמן רב על התמונה במצב הקודם שלה. וניסיתי לדמיין מה מצויר בה. ולדעתי, שאינני מחבב מדי תמונות נוף, היה בה משהו מעניין. נסו ותהנו [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא אהבתי יותר את הבית הראשון אני חושב שאפשר להעמיד את עונתית וחולפת לעומת חד פעמית. כי חד פעמיותה, היא הדבר שבו היא תיזכר ועל כן תישאר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה למי שהגיב בציבורי ובפרטי. ארז - אני מכיר שירים שטוב לי יותר לפתוח איתם את השבת. (מזמם לעצמי את אזמר בשבחין) אודיה - - אחח כמה הייתי רוצה לשחק יותר. כלנית - - - באמת שאני משתדל לשכוח מה זה פוסטמודרניזם. אבל כל כך שמח שאהבת. (תודה לאסופית שניקדה, פה ושם) [ליצירה]
תגובות