להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
[ליצירה]
תודה רבה למי שהגיב בציבורי ובפרטי.
ארז - אני מכיר שירים שטוב לי יותר לפתוח איתם את השבת. (מזמם לעצמי את אזמר בשבחין)
אודיה - - אחח כמה הייתי רוצה לשחק יותר.
כלנית - - - באמת שאני משתדל לשכוח מה זה פוסטמודרניזם. אבל כל כך שמח שאהבת.
(תודה לאסופית שניקדה, פה ושם)
[ליצירה]
תודה מתוקות.
שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו)
ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר,
הביאו ,
יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?)
תגובות