גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תודה על תגובותיכם :-)
בילדותי היו אנשים רבים שכמותם,חובשי מגבעת, חביבי סבר שבאו משם -מרומניה, מפולין, מהונגריה, מליטא,
כיום הדור הולך ונעלם.את מקומם תופסים דוברי רוסית... :-)
[ליצירה]
אל תאמרו עליה
חשבתי שאתה מתכוון למישהי:
אל תאמרו עליה
שהיא שחרחורת.
ואז שמחתי, חשבתי שעברת לכתוב שירים אנושיים, על סיעורי הנפש של האדם.
התבדיתי.
אבל עדיין אני מצפה
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה חברים :-)
השיר יכול להתפרש הן בהיבט הרומנטי והן בהיבט הלאומי -כארץ עזובה המחכה לבנה.
אם שמתם לב אין כאן תיאור של סביבה מעובדת אלא תיאור של טבע כמעט בתולי שמחכה לעיבוד:
שדות בור ובר, נחל זורם בלאט ותפרחת אביב
תגובות