עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
קצת מזכיר במקצת את גרעין הרעיון של "בריאת העולם" של מיכלאנג'לו בסיסטינה...
ידי האל הטוב(על אף שאין לו גוף ודמות גוף) משפיעות רוב טוב על העולם ונוסכות בו אור וגרמי שמיים.
אנו רואים כי בחלק העליון שבו הידיים נמצאות -האור נמצא ובחלק התחתון -חושך:
"להבדיל בין אור ובין חושך....
המרובע שבו הידיים נמצאות מזכיר לי את יום רביעי שבו נבראו המאורות הגדולים, ומכאן יתכן שכאן בריאת המאורות הגדולים ביום הרביעי
:-)
[ליצירה]
מהכלום בוקע האושר. זו פתיחה יפה של יש מאין. הכל נובע מן הנקודה של אור השמש המביא עמו את כל הברכות שבעולם ועמם חיוך ואז מוזכר הנמען נשוא השיר שאליו פונה הדוברת עד שהיא חודרת אל חובו. ואז היא מגלה שבחובו יש תהום, אך תהום שונה מאשר יש לה. ועכשיו הם שניים ואז מתחיל האושר האמיתי:
וכשאני עוצרת, אני מתעוררת למולך,
ואז האושר האמיתי של החיים מתחיל,
איתך
אהבתי את המסע שחלקת עימנו
[ליצירה]
מקסים, כמו אגדה, מלא סמלים וציורים, כמו אגדת ילדים.
בייחוד אהבתי את משפט הסיום שהוא המשפט המביע ביותר :
"ילד תלוי בחוט בלון בין משאלות ההמון "
משאלותנו וחלומותינו יסודם בילדות. הם בלון באוויר. יתכן כי אין להם אחיזה במציאות אך בכל אחד מאיתנו יש את הילד שבו הקורא לו לא להפסיק ולחלום. זה גם נותן לי. יתן לי השראה לשיר חדש ועל כך תודתי לך
[ליצירה]
---
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
תגובות