את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רב תודות על המשוב כאן אני דן ברגע משבר יצירתי שנוצר כתוצאה מגורם חיצוני. גורם חיצוני שאליו הפניתי תשורת שיר והוא לא שעה אל מנחתי [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך. שפוך שנאמר "שפכי כמים ליבך" [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) ולו שנדע בנחמת בני ארץ הדקלים [ליצירה]
- [ליצירה] --- ללא עמוד שדרה של קוים ונקודות בודאי תרגיש תלוש [ליצירה]
- [ליצירה] ? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חי חי חי ח י אני צריך לעשות פעם תרגיל כזה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] -- זריחה וירח זריחה וירח משמשים זה בזה בערבוביה גמורה ועשן מפריד ביניהם כגדר הפרדה :-) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. יש עוד מה להשתפר. אני הייתי מכניס בסוף " מרמיטה מתוסכלת" [ליצירה]
- [ליצירה] הבגד כראי למצב הפוליטי - זה כתוב ביופי ובחן רב [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. אבל אני בטוח שאם האבא או האמא היו מגלים מה שעושה הבת הם היו מתרעמים. מפני שהחברה החרדית היא חברה ערכית ומקדשת את הערכים הרוחניים לפני הערכים הפיזיים [ליצירה]
תגובות