[ליצירה]
הזדהתי עם נעמה בכאבה ובנסיונה להדוף מעליה את ה(כמעט)האשמות של אחותה, אבל כשזה מגיע ליותר מכפית סוכר אחת, בלוטות הטעם שלי מתחילות לזעוק. איך אפשר לשתות זועה כזו?
סיפור מתוק, מנחם ואופטימי - כרגיל.
את צריכה לכתוב יותר, את יודעת?
[ליצירה]
"מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-)
ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה...
ו... דורין? הא?
[ליצירה]
ההומור השזור בעדינות בין המשטפים הופך את הסיפור מסיפור יפה לסיפור שגם כיף לקרוא.ואהבתי את הקטע עם הסוכר,סיום קיטשי שכל כל כיף לקרוא.
תביאי לנו עוד הרבה סיפורים מתוקים כאלו :)
[ליצירה]
אף אחד עוד לא הגיב?
או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט?
סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי.
לא יודעת.
תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי."
טוב אני סתם מתפלספת בגרוש.
נדבר.
[ליצירה]
-פרטי הלבשה תחתונה?" קרץ.-
קצת מפריע לי, פרטי הלבשה וכו' נשמע כמו פרסומת, אולי אפשר לוותר על ה'פרטי'?
גם הקריצה נראית לי קצת גסות רוח, אולי 'חייך בשובבות', או 'חיוך קונדסי' או משהו כזה?
אי, איזה סיפור נפלא...
[ליצירה]
באמת תהיתי אנה נעלמת לך.
הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי.
אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין.
כלנית
[ליצירה]
יקירתיייייייייייייי
זה מצחיק לאללה!
התפוצצתי מצחוק במיוחד מהקטע של קרית גת- זה כל כך נכון!!! (הפתרון- לנסוע בישיר)
אחותי, זה באמת מצויין.
ואדון מילון, "אולפניסטי"?
מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם הכותבת - הייתי אומרת ש... זהו שלא. (אפילו שהיא הדריכה באולפנא שנתיים אבל שששש... לא לגלות!)
הייתה שם קללה שאמורה להסיר ספקות...
סו, אחות של אחת.
[ליצירה]
מחפשת מה לומר. מה שיוצא לי זה...
וואו.
|חיבוק של התגעגעתי|
[ליצירה]
[ליצירה]
למישהי אחת החמודה
את כל כך צודקת! הנה שיניתי.
והפעם זה לא היה בגלל שאני כל כך גרועה במתמטיקה- אלא בגלל שמלכתחילה הדירוג היה שונה- שיניתי אותו בהמשך אבל לא את ההפרש...
תודה על התיקון,
סוערה.
[ליצירה]
...
איילת, זה מה שעובר להם בראש כשהם רואים יפהפיה כמוך.
הם הרי לא ידלקו על מוטאציה, לא משנה עד כמה צחוק הפעמונים שלה יהיה משובב.
סו, חייבת להליח בציניות מרושעת <לא כלפיך, חלילה. כלפי הבנים הכל כך כל כך... אנושיים>
[ליצירה]
או קיי יודעים מה?
צודקים. לא ממש עגנוני אבל בהחלט מתקרב.
כלומר- אני בטוחה שיש כאן מעין פארודיה על הכתיבה הזו באיזושהי צורה (או שלא- כי זה אכן מוצלח) ופה ושם הבליחו מילות נטולות ארומה עגנונית (אולי מתוך אותה מטרה של התבדחות). אבל זה עדיין היה יפה בעיני.
יו האב א פוטנשייל, דארלינג.
גוד לאק!
סו.