סימני הדרך הובילו אותך בדרך הארוכה ללבי
חבל שהחצים שלהם
פצעו אותו...
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו: "וואלק? יפה..." סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה. או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו מונק עצמו לא היה מגיע לדבר חזק יותר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמן. עדין עדין-- ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- רעיון מצויין... ומתומצת היטב =) רוצים עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] את המושג "בן חורין" אני כנראה מבינה אחרת ממך. חירות אמיתית היא לעשות מה שאתה רוצה - כל עוד זה לא פוגע באלוקים ואדם. התגובה שלך לא רק שהיא לא לגיטימית- מכיוון שהיא פוגענית ומגעילה, אלא- וזה החלק החשוב- היא מאוד לא חכמה, לא אינטיליגנטית ולא מסבירה מה בדיוק הפריע לך בקטע הכתוב (מה שמכונה "ביקורת בונה"). ככה שמי שמציב את עצמו בנקודה קצת מבישה- זה אתה (תגובה שלא מצטיינת באינטיליגנטיות ... אתה יודע) במיוחד לאור האובססיה המוזרה שלך להבין את היצירות של נפש בדיוק אחרת ממה שהתכוון. כנ"ל הנסיון הדבילי להציג אותנו כאלה שחוסמים את הזכות לחשוב. תחשוב חביבי, תחשוב, חופשי. זה בחינם. אבל אם התוצר של המחשבות שלך הוא גועל נפש בצורה תגובה לא מוסברת שראויה להקרא ביקורת בערך כמו שהתגובה שמעלי ילדותית- אני אסחב את הניידת הפאשיסטית על הגב בשביל להאבק במענות דוחות כשלך. עכשיו הבנת או שאתה עדיין שבוי בתפיסות החיילים המדוכאים? תתבגר, ילד. (שתי המילים האלה, אגב, אכן היו פטרוניות ומתנשאות. בניגוד למחשבה שלך על הקטע הנ"ל). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. כמה שהתפללתי לכזה כשרון ציור. אשריך. זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים מקסים. ואם יורשה לי.. לא הבנתי למה לא היו מאשרים לה את זה ב"במה חדשה"? סו, שפיספסה פואנטה. [ליצירה]
- [ליצירה] והכי חשוב מזדהה עמוקות : מחכה שיבוא האיש וכמו הבחור ההוא יציל אותי מכל המכשפות והשדים. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן הרי הסבר בשבילך, חתלתולי: בוב דילן, האיש והאגדה, כתב אי אז בשנות השבעים שיר שנקרא "גשם כבד עומד ליפול". אביב גפן ביצע את השיר הזה בעברית (ביצוע מוצלח שאני מקשיבה לו ממש בעת כתיבת שורות אלה- תחי קאזה)... זה מעין שיר לשלום- שמתאר את כאבי המציאות הנוראית של מלחמה. לפיכך- הגשם הכבד- הוא של משהו אחר... ולהלן השיר (התרגום, אין לי את האנגלית שלך, חתלתולי:)): איפה היית ילדי תכול העין איפה היית ילדי הקטן? טיפסתי על ראשי הרים ועברתי הלכתי בכביש הראשי וזחלתי בתוך יערות עמוקים הסתתרתי יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה שם ראית ילדי תכול העין כן מה שם ראית ילדי הקטן? ראיתי שועל וזאב מחכה לו ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו ענף שחור שזורם עם המים איש עם פטיש הפוצע ידיים ראיתי חלום שהולך על קביים איש בלי לשון מדבר ללא הרף וילד ישן עם רובה ועם כלב עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן? עכשיו אני יורד כי הגשם בשער עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער איפה שיש אנשים בלי ידיים והחרא עולה שם ומציף את המים ויונים מתות מכוסות עלי זית ופנים של תליין מסתכלות מכל בית שם הכל מכוער ולנפש אין ערך הצבע שחור והאפס הוא מלך אני רוצה לספר לנשום ולחשוב את זה להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי להכיר את השיר שכתבתי ושרתי. יהונתן גפן תרגם... מקווה שעכשיו השורה מעל יותר נהירה. ואני? מקווה ש"הגשם הכבד" שבוב דיבר עליו לא יפול בשום מקום- כי ליפול טוב הוא לא יכול. בתפילה לגשמי חוני- סו. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אביב וסתיו- עניין מורים המשניאים מקצוע קיים גם במקצועות אחרים. למה רק מורי המתמטיקה סובלים מדמוניזציה כזו? למה רק המקצוע הזה זכה לתגובה כמו הראשונה שלך? סוערה, מנסה לשקם מטראומות היסטוריה, למשל. [ליצירה]
תגובות