את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :))))) יפה! ואני מאוד אוהבת שירים ששאובים מהתנ"ך... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ואם שכחתי לציין: מאוד מאוד אהבתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) <מחוייכת מאוד> או קיי, אנשים יקרים, נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב: א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל. ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג. ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים. תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל" אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני". למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה... עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב. באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך. תודה על העניין בשלומי ועל התגובות. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ובזאת אני אטוש את הדיון אורי עמירם יקירי, כבר כשכתבתי את המילים שלמה המלך אמרתי לעצמי- בטח יהיה פה מישהו שיקפוץ כנשוך נחש על עצם ה"השוואה". אז ככה: היה סמוך ובטוח שאני ככל אדם דתי מבינה את ערך המשמעות העמוקה של שיר השירים- ואולי אפילו יותר מכל אדם דתי שלא מכיר את הספר לעמקו: למדתי את המגילה ואני מלמדת אותה (אבוי לבנות ישראל החסודות, הא?!). איזכור שלמה המלך לא בא למטרת השוואה אלא רק להביע נקודה אחת: אירוטיקה קיימת גם ביהדות. אירוטיקה היא לא דבר "גס". מישהו פעם אמר לי שאין מילים גסות, יש אנשים גסים. והכותב דלעיל מתייחס לכתיבה בצורה הזאת- זכותו! זה שהטרמינולוגיה שלו לא ממש לרוחך לא מתירה לאנשים לפטור: "איכס" ולרדת עליו. זה לא עובד ככה. אתה יכול לכל היותר לומר שזה לא מתאים לך ולא לקרוא אותו יותר! אני מודה שהיצירה הזאת בכמה נקודות עשתה לי לא נעים בנשמה- אבל יותר לא נעים עשתה לי היציאה מכל פרופורציה. ואני, אגב, משתדלת מאוד להיות יהודיה טובה ויראת שמים. לא תמיד הולך לי- אבל זה לא בגלל שירים כאלה. חזנוש- יש שירים ברמה של גן, יש שירים שאיכותם דומה לתוצר החינוכי מבית "סאות' פארק" ויש אירוטיקה. להכניס את כולם תחת קטגוריה של יצירות "בעייתיות" - זו כסילות. חוץ מזה שההגדרה "בעייתיים" - אין בעייתית ממנה. ולי נמאס להיות פה. מנחם- מה איתך? [ליצירה]
- [ליצירה] ווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו. נו, יש כאלה שאלקים נתן להם הכל. אשרינו שזכינו לראות קצת. }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הייתי פה. כוכב, קבל כוכבית * סו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמינה שלא שמתי לב שהתחדשת לנו :) יפה לך האהבה. כשאני חושבת על זה, יש מגוון שירים שהייתי רוצה שיתארו את האהבה שלי לאיש שלי ואת אהבתו אותי. צירפתי עוד אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... ממזי ממזי ממזי... התגובה שלי הייתה לא לכאן ולא לכאן. לי אישית הייתה קצת בעיה עם היצירה- אבל הוא כותב לא רע. סורי. ומאידך הייתה לי בעיה עם ההגזמה בתגובות שלכם. הפרזתם עצבני לענ"ד. יש אנשים שמשתמשים בביטויים אירוטיים כשהם מתארים כתיבה. נכון שהאירוטיקה כאן רחוקה מלהיות עדינה או מרומזת- אבל ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- מה תעשו? תתבעו אותו? או שהעובדה שהאירוטיקה כאן הייתה ביטוי לדבר שלא ממש מותר הילכתית עוררה את זעמכם...? אני בכל אופן לא הייתי מגיבה ליצירה הזאת- אלמלא התגובות שלכם. היו כאן דברים גרועים אף יותר מבחינה תכנית ורוחנית, וכל עוד האתר אינו מוגדר כאתר "דתי"- להגיב ב"איכס" פשוט לא הוגן. לא לעניין היצירות שלו- יופי. תסמנו אותו ותוותרו על ביקור בדף היוצר שלו. ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- לאף אחד אין אפוטרופסות על התחושות שלו. ואדמיאל קוסמן (איש דתי) כותב אירוטיקה "קשה" הרבה יותר. אבל זה הוא - אז אנחנו שותקים. ואיך שכחתי את שלמה המלך... והרי לך "אויש" משלי: סליחה על המשפט הפטרוני שאני משחררת לחלל האתר בזה הרגע אבל... נו, טוב, אחרי שנה וחצי בצבאות העם והמולדת- דברים יראו קצת אחרת. (וזה לא שלילי בעיני) [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מצויינת! מטאפורות מדהימות... ואני בטוחה שאני לא היחידה שקפץ לה לראש "סיגליות" של ברוזה. והפואנטה? סיגליות של ברוזה: יש שיאהבו ויש שיחושו תחושת החמצה. אני אהבתי איך שמתוארת ההחמצה. אתה כותב דגול. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי די עלתה לי על העצבים התגובה דלעיל. מקווה שמי שאחראי כאן- ימחק. [ליצירה]
תגובות