ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
וואו
ווווואו!
נעלול- זה מדהים ממש!
ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף.
כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי...
=)
סו.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
[ליצירה]
אבל,
חגיגה, זה בדיוק הרעיון!
זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר.
וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה.
=)
סוערה.
תגובות