[ליצירה]
לא מאמינה שלא שמתי לב שהתחדשת לנו :)
יפה לך האהבה.
כשאני חושבת על זה, יש מגוון שירים שהייתי רוצה שיתארו את האהבה שלי לאיש שלי ואת אהבתו אותי.
צירפתי עוד אחד.
[ליצירה]
אמאל'ה
איפה זה היה כל הזמן?
איך לא ראיתי את זה?
מה זה?
למה?
וואו...
פשוט וואו. כותבת מצויין.
סוערה, בת 29 והולכת לסרט רק עם אנשים! לא לבד! אף פעם אף פעם לא לבד!
[ליצירה]
חישוב מהיר מראה
שהיית בן 18 כשכתבת את זה.
איפה הייתי אז?- אה, סטודנטית בשנה א'... ולא היה לי מושג שאפשר לכתוב כל כך יפה.
ובגיל 18 איפה אני הייתי?- בפטפוטים להגניים עם חברות על ההוא וההיא.
ולא הקאתי כי אני מקיאה רק כשאני לא בחברה.
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
תגובות