את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
יו!
תודה לאחתוש פעם שניה. התגובות שלה מביאות אותי למקומות יפים.
עופים! מקסים! כתוב חד ומהיר כזה... כיף לקרוא.
רק הערה אחת, שהעירו לי פה פעם ואני חושבת שזה נכון: למעט ב"...". זה כדאי. גם מבחינה דיקדוקים וגם מבחינת הזרימה של היצירה שאיכשהו זרמה לי גם ככה .
יומטוב שיהיה,
סו.
[ליצירה]
את המושג "בן חורין"
אני כנראה מבינה אחרת ממך.
חירות אמיתית היא לעשות מה שאתה רוצה - כל עוד זה לא פוגע באלוקים ואדם.
התגובה שלך לא רק שהיא לא לגיטימית- מכיוון שהיא פוגענית ומגעילה, אלא- וזה החלק החשוב- היא מאוד לא חכמה, לא אינטיליגנטית ולא מסבירה מה בדיוק הפריע לך בקטע הכתוב (מה שמכונה "ביקורת בונה").
ככה שמי שמציב את עצמו בנקודה קצת מבישה- זה אתה (תגובה שלא מצטיינת באינטיליגנטיות ... אתה יודע)
במיוחד לאור האובססיה המוזרה שלך להבין את היצירות של נפש בדיוק אחרת ממה שהתכוון.
כנ"ל הנסיון הדבילי להציג אותנו כאלה שחוסמים את הזכות לחשוב.
תחשוב חביבי, תחשוב, חופשי. זה בחינם.
אבל אם התוצר של המחשבות שלך הוא גועל נפש בצורה תגובה לא מוסברת שראויה להקרא ביקורת בערך כמו שהתגובה שמעלי ילדותית- אני אסחב את הניידת הפאשיסטית על הגב בשביל להאבק במענות דוחות כשלך.
עכשיו הבנת או שאתה עדיין שבוי בתפיסות החיילים המדוכאים?
תתבגר, ילד. (שתי המילים האלה, אגב, אכן היו פטרוניות ומתנשאות. בניגוד למחשבה שלך על הקטע הנ"ל).
תגובות