כדבורה הנביאה ידעתי זמר וקולי לתת בשיר, תחת צל אילן ואמיריו מסוככים. ברינתי פרטתי על בדי התומר על נימי לבבות, ראיתי דאבה ומכאוב- כאשת לפידות. וקראתיך, להיות גואל לצדי, לפדות את העם, לפדות אותי... לו אך כמוה ידעתי התנבא כי אז זמרתי הייתה שונה נוגעת, פוגעת, נכונה. וכברק בן אבינעם- היית נשאר, היית נלחם. אייר ה'תשנ"ד.