[ליצירה]
תקשיב, נושא אלומותיו:
באתר הזה אין מקום לכינויים כמו "מפגרת" ושאר ביטויים וציטוטים גם אם היו לך במסר אישי. זו הסיבה שגם אני לא כתבתי כאן בריש גלי באילו שמות גנאי מלבבים כינית אותי ("ציטוטי אומן, לא?")
ככל הזכור לי לפני שעתיים הכרזת שאתה נוטש תוך איחולים בדבר קריסת האתר.
כמי שהיצירה חשובה לו (זו הסיבה בגינה ניתנה לך האפשרות לערוך) אין לי אלא להתאכזב מהתנהגותך הילדותית. אני רואה במעשים שלך ביטוי למשפט שלמה קלאסי. כשאתה נוהג כמו האם שאינה אמיתית (שהאתר יקרוס! יהרס! ימחק!)...
חבל.
כך או כך, אמרת שאתה עוזב. לא?
אני מתביישת בך.
[ליצירה]
כתיבה מצויינת!
מטאפורות מדהימות...
ואני בטוחה שאני לא היחידה שקפץ לה לראש "סיגליות" של ברוזה.
והפואנטה? סיגליות של ברוזה: יש שיאהבו ויש שיחושו תחושת החמצה.
אני אהבתי איך שמתוארת ההחמצה.
אתה כותב דגול.
[ליצירה]
:) <מחוייכת מאוד>
או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
=)
נני ממוש
כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר!
"ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים.
אז תצעקי על "ילד"! =)))))))))))))))
בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן.
המשך יבוא- בע"ה בקרוב.
סוערה.
[ליצירה]
למרות שהבטחתי פרישה
פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג!
יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה!
וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון.
בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה.
וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת...
מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי.
ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב.
ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל.
לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס.
סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר.
[ליצירה]
מיגה און של אמא
זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה.
אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...)
חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר.
והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב.
את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס.
בין היצירות הטובות שלך, לדעתי.
סוערה.