אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה כחף לך שאת מצליחה לאסוף אותם, ממני הם נשמטים מהר... [ליצירה]
- [ליצירה] יאאאאאא זה ממש יפה! גמני כזאת... אוספת מבטים :) [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט מושלם. כמו פזל. אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] מירב, זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה... רק חכמים יכולים להבין. ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!" מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך. מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה. פלורנס. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לא מבינה על איזה שיר התגובות הללו ! [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים! מה קורה? כולם רצו לקרוא את '29' ולא שמו לב שיש כאן שיר שחייבים לקרוא? יפה לך השירים האלה, סוערה..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] נעים שלום לך סוערה - איזה שיר יפה , משחק מילים מאוד נחמד כיף לקרוא - אבדוק נוספים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... סוערה! לא יפה לעשות ככה.. (שיר יפה, אגב..). מסכנה הבחורה, מה עשית ממנה? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש טוב. אבל ממש ממש טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומעורר תהיות... אהבתי גם את המבנה שלו. -זאת שלא יודעת לאסוף מבטים כי בדרך-כלל היא בורחת מהם.- [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) בן שניידמן יקירי, שים לב לקטגוריה של היצירה. זה תחת "במשפט אחד". לא שיר. ולכן הוא לא "קצר מידי"... וולקאם. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... מאוד מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדוניש מסכימה שהסיום מהיר אבל לא הייתה לי ממש ברירה לאור מגבלת ה- מקסימום 500 מילים. ו-אה, אתה לא רואה פה הפי אנד? :))) [ליצירה]
- [ליצירה] been there.... כל כך מוכר. כל כך כל כך מוכר. כתוב טוב! ברוכה הבאה יקירתי. =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... ממזי ממזי ממזי... התגובה שלי הייתה לא לכאן ולא לכאן. לי אישית הייתה קצת בעיה עם היצירה- אבל הוא כותב לא רע. סורי. ומאידך הייתה לי בעיה עם ההגזמה בתגובות שלכם. הפרזתם עצבני לענ"ד. יש אנשים שמשתמשים בביטויים אירוטיים כשהם מתארים כתיבה. נכון שהאירוטיקה כאן רחוקה מלהיות עדינה או מרומזת- אבל ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- מה תעשו? תתבעו אותו? או שהעובדה שהאירוטיקה כאן הייתה ביטוי לדבר שלא ממש מותר הילכתית עוררה את זעמכם...? אני בכל אופן לא הייתי מגיבה ליצירה הזאת- אלמלא התגובות שלכם. היו כאן דברים גרועים אף יותר מבחינה תכנית ורוחנית, וכל עוד האתר אינו מוגדר כאתר "דתי"- להגיב ב"איכס" פשוט לא הוגן. לא לעניין היצירות שלו- יופי. תסמנו אותו ותוותרו על ביקור בדף היוצר שלו. ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- לאף אחד אין אפוטרופסות על התחושות שלו. ואדמיאל קוסמן (איש דתי) כותב אירוטיקה "קשה" הרבה יותר. אבל זה הוא - אז אנחנו שותקים. ואיך שכחתי את שלמה המלך... והרי לך "אויש" משלי: סליחה על המשפט הפטרוני שאני משחררת לחלל האתר בזה הרגע אבל... נו, טוב, אחרי שנה וחצי בצבאות העם והמולדת- דברים יראו קצת אחרת. (וזה לא שלילי בעיני) [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווו! מקסים ממש ממש! איך אהבתי! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שהבטחתי פרישה פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג! יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה! וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון. בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה. וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת... מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי. ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב. ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל. לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס. סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] :) איך יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
תגובות