[ליצירה]
וואו.
וואו.
כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק.
מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה.
ישר כח.
סו.
[ליצירה]
אוי לי...
נורא.
ומיגה און של אמא-
אני גורסת שכל בחורה כמעט עברה איזושהי הטרדה מינית/ התקפה/ אונס ריגשי/ אניסה פיזית, בדרגה זו או אחרת... כך שאפשר להזדהות וליצור כזו יצירה גם אם לא הייתה חויה כזו ברזומה ...
אני מקווה שלא, בכל אופן.
מאורתי, אני כבר לא חייבת לך חבילת טישוז.
התאזנו.
סוערה.
[ליצירה]
:) <מחוייכת מאוד>
או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
אני לא מבינה
איך אף אחד לא הגיב על זה?
כתיבה כנה ואמיתית... סוחפת, מרגשת.
אבל מעל לכל- מצויינת.
ברוך הבא בצל קורתנו. אני חושבת שזה יעשה לך ולנו רק טוב.
סוערה.
תגובות