היו שם מילים
שאחר כתב...
וידע.
אדם כל כך זר
שלא הכרתי מעודי
ידע להגיד את אשר לא הצלחתי לומר.
להגיע עדי מחוזות
אליהם כמהתי והתפללתי בכל לב.
אך לא יכולתי להשיגם
לא יכולתי לגעת...
היתכן?
היתכן שהוא,
הלא ידוע ,
שלא מכיר---
הביא לפני את המוכר לי
כאח...?
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יתכן ויתכן האינו אח?........ אוהב אותך ומעריך דודי [ליצירה]
- [ליצירה] את שכ"כ זרה הרי את מצליחה לעשות זאת לכולנו...את שכ"כ זרה שלא הכרתי מעודי יודעת להגיד את אשר לא תמיד מצליח לומר... [ליצירה]
- [ליצירה] ממתי זה? בכל אופן סוערה, זה עצמו עושה לי את מה שזה עצמו מדבר עליו. בעצמו. זה זה. עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] =) רטרו, זה ממש מזמן מזמן. אבל תגובתך בעצמה שיעשעתני מאוד. בעצמה. ממש :))))) אז מה, אחרי בלותם של שירים אלה- נהייתה להם עדנה? =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... התחושה הזאת... וירבו כמותה הרי זה מה שאני מחפש כאן זוהי האומנות. את אחי אנכי מבקש [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד בעיקר את החלק האחרון. מדהים לראות איך התבגרת כאן, לומשה. כבר לא פגיון באפילה? [ליצירה]
- [ליצירה] :))) יש שכר לפעולתי. לראות ראשונה את זה. נדודת שינה מאושרת ומתפללת בשבילך. מתפללת גם בשבילי. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אתם צריכים לשמוע אותה קוראת את זה... זה יוצא מצחיק למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי יודעים מה? צודקים. לא ממש עגנוני אבל בהחלט מתקרב. כלומר- אני בטוחה שיש כאן מעין פארודיה על הכתיבה הזו באיזושהי צורה (או שלא- כי זה אכן מוצלח) ופה ושם הבליחו מילות נטולות ארומה עגנונית (אולי מתוך אותה מטרה של התבדחות). אבל זה עדיין היה יפה בעיני. יו האב א פוטנשייל, דארלינג. גוד לאק! סו. [ליצירה]
- [ליצירה] * ממה שהבנתי, המילון לא אמר שהשיר צריך להיות מחורז. הוא אמר שיש לו בעיה עם החריזה שכבר נבחרה (כי ברור שנעשה כאן נסיון לחרוז ולא לחמוק מחריזה). בעיני זה היה נחמד- אבל מעט חסר ליטוש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו מונק עצמו לא היה מגיע לדבר חזק יותר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק ע-נ-ק. ע-נ-ק. נהנתי מכל חצי שניה שקראתי ועוד מעט גם אחותי מהצד תבוא ותקרא ותעריץ אותך גם כן. "אודך כי אני תנין"- גאאאאאאאאדול! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר דוקר בסרקאזם שלו. וזה מצויין. [ליצירה]
תגובות