[ליצירה]
אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים.
לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא.
בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
קטע שהוא כנות, עצבות ומבט חודר למציאות מנקודת הראות של האדם האוהב, האדם הרגיש, שמודע לשוני בינו לבין מציאות החיים הקרה והמנוכרת, אך איננו מקבל אותה, דבר שהופך את חייו לטרגדיה. אהבתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר.
בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש)
[ליצירה]
אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה.
"כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף.
ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים...
וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש,
שינעם לך ברוך
כּנרת~~
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם..
אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...]
תודה לך!
[ליצירה]
אכן,מצטרף לקודמיי,נורא...
הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי...
מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה...
כואב עד מוות...
תודה לך...!
[ליצירה]
תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=]
מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה..
תודה לך..:-)
[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
כל כך נכון..וזו הידיעה הכי חשובה בחיים לדעתי,לדעת שתמיד אפשר לתקן ולהתחיל מהתחלה..חיים חדשים,אהבות חדשות,נשימה חדשה..
ממש יפה!
מאוד אהבתי,תודה לך!
[ליצירה]
כן זו האהבה,אין ספק...כל תיאור-->כה פשוט אך כה נכון!האהבה כמו שאמרת היא הקצפת בעוגה וכו',בשבילך,האהבה היא טעם החיים...אני חושב שזה די מתאים לא?=]
תודה לך!