[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
וואווו!!!יפהיפה!!העלית בי כמה חיוכים טובים,שבהחלט היו חסרים לי..עיגולים עיגולים,חיוכים חיוכים,הכל בחינם,ומספיק לכוווווולם!
הלוואי שכולנו נחייך כל היום ולא נאבד את העיגול שלנו בלב ים סוער..וגם אם כן,שנמצא אותו תמיד תמיד מהר!
תודה ענקית לך!=]
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה.
הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..."
תודה!
[ליצירה]
מזכיר לי את 4 יסודות הטבע,מתאר כל כך בתמימות את מראה עולמינו!ממש יפה...כל אדם צריך להתחבר בצד מסויים אל הטבע,כך יתחבר לכל דבר בעולם וגם לצד הבריאה האלוקית,והים המדבר והשמיים הם באמת יופי הבריאה,יופי שלא נגמר,ודווקא אליהם צריך להתחבר...
תודה לך...